מנהגים לפני הברית

במסורת היהודית קבועים כמה ימים מיוחדים המהווים חלק מן ההכנות המטרימות לברית:

שלום זכר

מנהג אשכנזי לציון לידת הבן טרם הברית, הנערך בערב שבת שלאחר הלידה (ולפני הברית) - לאחר סעודת השבת. באירוע, אליו מוזמנים קרובים וחברים, מגישים מאכלים עגולים המסמלים פריון ואת מחזור החיים. מנהג זה משמש לכמה מטרות: האחת - סעודת הודיה על הלידה שעברה בשלום; השנייה - התכנסות של דברי תורה וזמירות, המסמלת את שייכותו הרוחנית של התינוק אל עם ישראל, עוד לפני ההצטרפות הפיזית במעשה הברית; השלישית - אירוע לציון התקווה כי התינוק יביא פיוס ושמחה ליחסים שבין הורי התינוק; והרביעית - מעין 'סעודת הבראה' הנהוגה בשעת אבל, אשר גם במהלכה אוכלים מאכלים עגולים. סעודת האבל מסמלת את צער היציאה מן הרחם, וזאת ברוחה של אגדה תלמודית על פיה העובר ברחם אמו יודע את התורה כולה, ועם הלידה טופח מלאך על שפתו ומשכיחה ממנו, וכך עליו ללומדה מחדש במשך כל חייו (מסכת נידה, דף ל' עמוד ב').

תיקון אליהו - ליל שימורים - וַאכְנַאכְט (ליל שמירה) בלילה שלפני הברית, יש הנוהגים לקיים 'לילה לבן' - 'ליל שימורים' של לימוד ליד מיטת התינוק. מנהג זה נקרא 'תיקון אליהו', וביסודו תפישה שראתה את התינוק הרך כנתון בסכנה עד לברית המילה, ולפיכך אין להשאירו לבדו בלילה שלפני הברית. יש הנוהגים גם להביא ילדים קטנים לקרוא ליד מיטת התינוק את פסוקי 'קריאת שמע' (דברים ו' 4-9), ואת הפסוק "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים..." (בראשית מ"ח 16), בזכות כוח ההגנה הטמון, על פי האמונה הרווחת, בפסוקים אלו.

כמו כן ניתן בו ביטוי לחשיבות של  קריאת שמע בהיסטוריה היהודית. בעבר הייתה גם סיבה מעשית לליל השמירה: כאשר אסרו מלכי יוון ורומא על קיום המילה, התחכמו להם היהודים וערכו התכנסות גדולה דווקא בערב המילה, וכך הסתירו את דבר קיום הברית.

ברית יצחק - ליל הזוהר - עקד אל - יאס (עקידת ההדסים) גם בקרב עדות המזרח נהוג לשמור ולהגן על התינוק החדש בלילה שלפני הברית. ב'ליל הזוהר' באים קרובי המשפחה וידידיה לבית הרך הנולד (או לבית הסבים), ומקריאים מדרשים, סיפורים והלכות מתוך ספר הזוהר הקשורים בברית המילה (זוהר לספר בראשית, פרשת לך לך, "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים" עד סוף הפרשה). על אבי התינוק להקריא את הקטע העוסק בחובת האב למול את בנו, ולאחר מכן נערכת סעודה המלווה בשירה ובריקודים. יש הנוהגים להביא אל הבית את 'כיסא אליהו' בו ישתמשו בברית, ולקשור עליו ענפי הדסים.